עזבו אותי מצדק חברתי..
תנו לי לכתוב שירה בשקט. תנו לי לצעוק ליבב לשאוג את מכאובי ואושרי במילים דמומות, מתוך ביתי. תנו לי לעשות שירה בלי תחנונים. בכבוד רב, אני.
כדי להטמיע, העתיקו את כתובת האינטרנט והדביקו באתר וורדפרס
כדי להטמיע, יש להעתיק ולהדביק את הקוד לאתר